פוסט חושפני על כסף
- Aliena

- 23 בספט׳
- זמן קריאה 3 דקות
״אם את כזאת נשמה גבוהה שיודעת מלא דברים, איך זה שאין לך כסף, ואת אפילו מגיעה למצבי הישרדות?״
זאת שאלה ששאלו אותי כמה ״אמיצים״, שהעזו לבטא בקול את מה שאחרים לא.
אז אני אסביר.
נשמה גבוהה לא נמדדת בכמות הכסף שהאדם עושה.
זו אבחנה של העולם החומרי, אבל לא בעולמות רוחניים.
זה נחמד אם יש קורלציה בין גובה הנשמה לבין ההכרה שהאדם מקבל, שמתבטאת בכסף.
אבל כסף הוא לא אבן הבוחן.
״הצלחה״ של נשמה נמדדת ביכולת שלה לעבור שיעורים, ודרכם טרנספורמציה.
היא נמדדת באימפקט שעשתה בעולם: החידוש שהביאה לעולם, השיעורים שבחרה והצליחה לעבור, ובתוך כך לשנות גם חיי אחרים,
לפעמים אפילו ללא הכרות פיזית איתם אלא רק כהשראה.
באופן הגיוני, ככל שהנשמה גבוהה יותר, כך השיעורים והאתגרים שלה חזקים יותר.
בנוסף, בגלל היותה שונה, השוני והחידוש שהיא מביאה לעולם הרבה פעמים לא מתקבלים טוב בקהילה. מכירים את המשפט ״אין נביא בעירו״?
זה יכול להגיע עד כדי דחיה והחרמה, כמו אצל ישוע, למשל,
שרק אלף שנה אחרי מותו זכה להכרה עולמית ולמיליוני ״עוקבים״.
בחזרה ל״הצלחה״ הכספית, ישוע לא היה עשיר.
גם ואן גוך לא.
ועוד רבים וטובים.
הכהנים בבית המקדש תוחזקו על ידי הקהילה שאותה שירתו.
זה היבט אחד.
היבט נוסף הוא השיעורים הספציפיים שבחרתי, וחסמי התת מודע שניהלו אותי (בשאיפה שלמדתי דבר או שניים, והם עכשיו נחלת העבר).
אני בת בכורה וגם נכדה בכורה.
פעמים רבות, ילדים בכורים נאלצים לתפקד כהורים לאחיהם הצעירים, להוות דוגמא, ובתוך כך לאבד את ילדותם ולוותר על רצונותיהם. ״הכל עליהם״ והם נאלצים לעשות הכל לבד.
אבל כשעושים הכל לבד, נשארים מרוקנים מאנרגיה, וכן - גם מכסף.
בנוסף, נולדתי להורים צעירים ולא מודעים. בתכל׳ס, הייתי הפתעה לא הכי רצויה לאמי הצעירונת, והיא אף ניסתה להפיל אותי.
הייתי ״טעות״ - פעמיים.
גם בעצם קיומי,
וגם כשהיו בטוחים שאני בן (אז לא היה אולטראסאונד).
כשבישרו לאבא שלי שנולדה לו בת, הוא אמר ״זה לא יכול להיות, זו טעות״.
אם אני טעות, זה יוצר קוד של ״לא מגיע לי״:
לא מגיע לי לחיות, לא מגיע לי (ואליי) כסף, וכיו״ב
זה גם יוצר דפוס של מרצה - פליזרית.
כל חיי הצטיינתי בכל דבר כדי להוכיח לאמא שאני לא טעות, שהיה שווה לה להביא אותי.
אבל זה מירוץ שווא. כי הגושפנקא האמיתית לא תגיע לעולם ממקור חיצוני, אלא רק מעצמנו.
כשבכל זאת נולדתי, באתי לעולם בלידת עכוז, שבזמנו לא היו ערוכים לה. אמא שלי בת ה-19 סבלה הרבה, וזה שנולדתי בשבת בראש השנה, כשכולם מסבים לשולחן החג והיא לבד בלידה קשה, לא ממש תרם לשמחה…
וכך נוצרו אצלי הקודים: חיים = סכנה, ו״אני = מקור לסבל של אמא״.
תוסיפו לקומפוט את העובדה שההורים שלי בעצמם נשאו חסמים של כסף = סכנה ומצאו את עצמם שוב ושוב מופעלים מהם ונכשלים ומפסידים, ועל הדרך מהווים מודל גם לי…
אנשים כמוני, כל עוד לא יעבדו על המודעות, ינוהלו ע״י הקודים החוסמים, וימצאו את עצמם שוב ושוב במצבי קיצון, בייחוד במה שקשור לכסף.
וגם אם יגיע אלינו כסף, הוא יגיע בקושי, ונעשה הכל להיפטר ממנו, גם כי לא מגיע לנו וגם כי זה מסוכן.
כך במשך השנים היו לי אפיזודות של כסף גדול שנכנס, עשרות אלפי דולארים שהגיעו בסוף מאבק כלשהו, שמיד נתתי ל״חברים״ כדי להציל אותם, ובמקום להודות לי, עוד הפנו לי עורף או אפילו תבעו אותי.
ואני לוקחת אחריות מוחלטת על זה, כי אני זו שיצרתי את הסיטואציות בהיותי מופעלת ע״י הקודים החוסמים.
למזלי, בגלל שאני כן מודעת, התוצאות לא היו הרסניות. גם אם מצאתי את עצמי לחוצה כספית או בחובות, מעולם לא חסר לי אוכל, למשל, או קורת גג. אדרבא, ניהלתי חיים די נוחים שלכאורה היו בלתי אפשריים למישהו עם חסמים כאלה.
ובדומה לכהני בית המקדש, גם לי יש חברים שעוזרים בצורה כזו או אחרת כשצריך.
יחד עם זאת, כמו בכל דבר בעולם, חייב להישמר איזון אנרגטי בין קבלה לנתינה, חייבת להתקיים החלפת אנרגיה וזרימה.
כלומר, אני לא יכולה רק לתת, כי אז אני מתרוקנת ונחלשת,
אבל אני גם לא יכולה רק לקבל, כי אז תהיה בי עודף אנרגיה תקועה, שיכולה להתבטא גם בהשמנה לא מוסברת, עצירות, ומחלות.
אם נשתמש ברעיון של מים לצורך הדימוי, כאשר מים בזרימה, מגיעים לנהר, ממלאים אותו אבל גם ממשיכים ממנו, אלה מים חיים.
לעומת זאת, כאשר מים ״נתקעים״ במקום אחד סגור ולא זורמים ממנו, הם הופכים למים עומדים, עכורים, לשלולית בוץ.
כך אפשר להסביר איך באמת אני שומרת על איכות חיים גם כשאין לי כסף. אני נותנת מעצמי אנרגיה שוות-ערך לכסף. זה יכול להיות יעוץ, עזרה, עבודה, חיבורים לאנשי מפתח ושותפים פוטנציאליים, שירותים, מוצרים, אמנות שלי, אירוח, וכל אנרגיה שלצד השני יש צורך בה ואני יכולה לתת בתמורה לאנרגיה (כסף) שקיבלתי ממנו.
Karma is a beach
*חלק מהתובנות לגבי חסמים הגיעו מעבודתי עם קטי סאן שטרן - עיר האורות לאנשים עם תודעה חדשה המדהימה.




תגובות