איך להישאר צעירים בכל גיל

עיבוד להרצאה שנתתי במועדון לגיל הזהב בלוס אנג'לס בשנת 2017

"אנחנו לא מפסיקים לשחק כי הזדקנו, אנחנו מזדקנים כי הפסקנו לשחק"

ג'ורג' ברנארד שואו

מה מניע אותנו – אנרגיה 

אנרגיה היא מילה ביוונית עתיקה שפירושה – "יש". הכל הוא אנרגיה.

אנחנו מדברים על אנרגיה במובן של כוח, חשק, יכולת, לפעמים כפונקציה של גיל, אבל לאנרגיה עצמה אין גיל. מה שכן, אנרגיה חייבת להיות זורמת ולא תקועה. אנרגיה זורמת היא אנרגיה של עשיה, של פעולה, של התקדמות. וזה יכול להיות בכל גיל.

כדי לפעול, אנחנו צריכים שיהיה לנו רצון לפעול, מין מטרה שאנחנו פועלים לקראתה.

אילו מטרות-על מניעות אנשים? 

על פי תורת הנפש (פסיכותראפיה), מטרות-על יכולות להיות עונג, שייכות, משמעות וכדומה.  

פרויד - השאיפה לעונג

לפי זיגמונד פרויד (נפטר 1939), מטרת העל שמניעה את האדם היא השגת עונג והפחתת סבל – שהוא מכנה "עיקרון ההנאה". זהו הכוח הפסיכולוגי הבסיסי שמניע את ההתנהגות האנושית, במיוחד את הלא-מודעת. אך השאיפה לעונג תמיד נמצאת במאבק עם המציאות, המוסר והמבנה הנפשי של האדם.

פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, טוען שרוב המניעים שלנו אינם מודעים. מטרת הטיפול הפסיכואנליטי היא לחשוף את התכנים הלא-מודעים כדי לאפשר לאדם חופש פנימי גדול יותר.

האדם שואף להשיג סיפוק של דחפים פנימיים (בעיקר מיניים ותוקפניים) ולמנוע או להפחית תחושות של כאב, חרדה או תסכול. הדחפים הללו נובעים מהאִיד, החלק הלא-מודע של הנפש, שפועל לפי עיקרון ההנאה ללא התחשבות במציאות או מוסר. האגו מתפתח כדי לתווך בין הדחפים של האיד לבין דרישות המציאות. הוא לומד לדחות סיפוק מיידי כדי להשיג סיפוק בצורה מותאמת, בטוחה ומקובלת חברתית.

הסופר-אגו מייצג את המצפון, הערכים והאידיאלים. הוא לעיתים מתנגש עם הדחפים של האיד, ויוצר תחושות אשמה או בושה. כך נוצר מתח פנימי בין הרצון לעונג לבין הצורך לפעול בצורה מוסרית ומקובלת.

אדלר - שייכות

אלפרד אדלר (נפטר 1937), רופא, מחנך ופסיכולוג, תלמידו (ומתנגדו) של פרויד ומייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית. לפי אדלר, קיים מדד אחד למדוד בו את ערכנו כאדם: התמודדותנו עם האתגרים שהחיים מציבים בפנינו בשלושה תחומים מרכזיים: החברה, העבודה והאהבה.

התשובות שאנו נותנים לכל אחד מהאתגרים הללו הן המהוות את משמעות חיינו. עם זאת, אי אפשר להגיע לפתרון מוצלח לאתגרים שמציבים החיים בלא שיתוף פעולה עם שאר חברי הקהילה, ורק שיתוף הפעולה עם הזולת מאפשר להתגבר על הנטיות השליליות של היחיד.

פראנקל - משמעות (לוגותראפיה)

ויקטור א' פראנקל (נפטר 1997) הוא מייסד תורת הלוגותראפיה (המילה "לוגו" ביוונית פירושה תכלית), הנחשבת כאסכולה הוינאית השלישית בפסיכותראפיה אחרי הפסיכואנליזה של פרויד והפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אדלר.  

על פי תפישתו של פרופ' פראנקל, הרצון העמוק ביותר של האדם, הוא שאיפה למצוא משמעות לחייו, והיא הכוח שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל שיהיו. פראנקל טוען שהאדם המודרני שיש לו את האמצעים, אך איבד את התכלית, סובל מתחושת חוסר משמעות שהוא מכנה בשם "ריק קיומי", והסימפטום הראשי שלה הוא שיעמום. הלוגותראפיה מבקשת להביא את האדם למצב תודעתי בו הוא מתעלה מעל קשיי היומיום, ומוצא משמעות לחייו. ב-1959 יצא לאור ספרו "האדם מחפש משמעות" שנמכר במיליוני עותקים בכל רחבי העולם. פראנקל פורש בו את עיקרי הלוגותראפיה, אותה פיתח עוד לפני המלחמה – ומראה כיצד היא באה לידי ביטוי בניסיונו האישי כאסיר במחנה הריכוז אושוויץ, אליו גורש ב-1942 יחד עם אשתו והוריו. במחנה הוא איבד את כל בני משפחתו, וכאשר שיחררו כוחות הברית את המחנות, יצא לחופשי. 

פראנקל מספר על תהליך מחיקת האישיות שהנאצים הפעילו על היהודים: לקחו ממנו את כתב היד שהכיל את כל עבודתו המדעית, ושרפו אותה. אלה שנבחרו בסלקציה לחיים, ופראנקל ביניהם, נלקחו למקלחות, תספורת וחיטוי, ובסופם נראו כולם זהים ושבורים. גם בגדי האסירים שקיבלו, היו שייכים ליהודים שנרצחו לפני כן, ולא התאימו למידותיהם, כחלק משחיקת האישיות.  בכיס הבגד, פרנקל מצא פיסת נייר - דף מסידור, עליה היה כתוב הפסוק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". באותו רגע חזרה הרגשת האישיות שלו למקומה… הוא קרא לזה "יהדותי הטראגית" – וזו היתה משמעות הקיום שלו.

למרות מה שהוא עבר, תפישת עולמו של פרנקל היא אופטימית. הוא מדמה את הפסימיסט למישהו שמסתכל על לוח השנה מתוך צער על העבר שאבד ("חצי הכוס הריקה") ואת האופטימיסט כמישהו שמברך ומסתער על המחר בד בבד עם כך שהוא מכבד את האתמול על עשייתו ("חצי הכוס המלאה").

מאסלו - פירמידת הצרכים

אברהם מאסלו (נפטר 1970) היה פסיכולוג חברתי, יהודי-אמריקני, הנחשב לאחד התאורטיקנים המרכזיים של הפסיכולוגיה ההומניסטית. מאסלו פיתח תאוריה הנקראת "הגישה ההומניסטית", הטוענת כי האדם שואף להגשים את עצמו ולפתח את ה"עצמי" שלו, הכולל את הרגשות, המחשבות והתפישות שלו בנוגע לעצמו ולסביבתו. מאסלו פיתח את תאוריית הצרכים הקרויה על שמו "מדרג מאסלו", לפיה צרכי האדם הבסיסיים ביותר הם גופניים בעיקרם, וככל שהוא מתעלה, הצרכים הופכים למנטליים ורוחניים יותר. גישה זו בעצם משלבת את הגישות הקודמות שהזכרנו, בדירוגן ברמות שונות באדם.

איך איך מיישמים את מה שלמדנו על מנת להישאר צעירים?

אם נפעל מתוך אנרגיה של עשיה, שמשלבת עונג, שייכות, משמעות ומימוש הצרכים – נמשיך לשחק ולא נזדקן, נישאר צעירים בראש. 

דוגמאות: 

אם אתם מרגישים שיש לכם סיפור לספר, משהו להשאיר מכם, שיכול לתת השראה או סתם כדי לחלוק, אתם יכולים להתחיל לכתוב, או להקליט את עצמכם. זה יכול לצאת לעולם כספר, או להיות פרויקט מעניין שבו אתם אוספים מכתבים ומסדרים אותם כמו בספר המיוחד 'גריפין וסאבין', או כאלבום משפחה מעוצב.

זה יכול להיות בגננות - להתחיל לשתול גינה קטנה משלכם ולהנות מהחיבור לטבע וגם מפירותיו.

חוג חדש ללמוד משהו שתמיד רציתם, כגון מלאכה, ציור, פיסול, תפירה - בחנויות כמו מייקלס או ג'ואן, קלפים וברידג', שפות - במת"י או בוואלי קולג'.

אפשר אפילו לפתח רעיונות מקוריים שלכם למשהו שבא לכם לעשות, ולצרף אנשים נוספים שיכולים להידלק על זה. לפתוח קבוצת ווטסאפ או להתחבר לקבוצה קיימת בפייסבוק שיש בה חברים עם תחומי עניין דומים.

צחוק והומור - מאד חשובים, וגם להיות בקרבת אנשים צעירים, אם יש כאלה בסביבתכם.

לא חייבים לבד - חוכמת ההמונים

כל אחד טוב במשהו ואנחנו נעזרים אחד בשני על מנת ליצור ולהגשים.  

אם הרעיון שלכם קצת גדול עליכם, כמו לכתוב ספר, אפשר להעסיק סופר צללים שישב איתכם ויכתוב עבורכם.

אם יש לכם רעיון קצת יותר "טכנולוגי", יש אתר בשם Fiverr (ישראלי!) ובו מאגר של אנשי מקצוע לכל מה שתרצו, בצירוף התעריף ותמונות של כל אחד, ואפילו דירוג שלו מאנשים שעבדו איתו בעבר.

העיקר - לא לפחד לנסות ולא לפחד להשתטות!

ולסיום, בדיחה: בעל ואישתו מגיעים לפסיכולוג.מתלונן הבעל: "אישתי מאוד ילדותית."שואל הפסיכולוג: "במה זה מתבטא?"עונה הבעל: "היא כל הזמן גונבת לי את הצעצועים!"