עיקרי ה"אחדותיות" – האי-דת של העולם החדש

אלה העיקרים כפי ש"קיבלתי" בתקשור מהנשמה שלי.

1. תודעת האחד - האדם הוא חלק מהבריאה, הוא ניצוץ אלוקי בתוך עולם העשיה, שניתן לו "לעבדה ולשמרה". מתוך כך, הוא צריך להיות בשלום עם כל חלקיו ועם כל חלקי הבריאה. חוסר איזון של האגו יביא למחלות.

2. שוויון מוחלט - מכיון שכל אדם הוא חלק מהבריאה, לכל אדם זכויות לחירות, כבוד, הבעה – כל עוד הוא אינו פוגע בזולתו. אלה ידועות בתור זכויות יסוד אוניברסליות של האדם.

3. בין אדם לחברו - "ואהבת לרעך כמוך" – את מה שאתה רוצה בשביל עצמך, פרגן גם לרעך, כי כולנו חלקים של אותו מארג. כשטוב במרחב המשותף – טוב לכולם. אינך חייב לאהוב, אם אינך יודע איך, אבל אל לך לשנוא.

4. אדם ועולם - הבריאה היא מארג אחד כולל, ומתקיים חוסר איזון כאשר מי מחלקיה מבקש להתעצם על חשבון חלק אחר. "גזל" כזה מתבטא בין אדם לזולתו, בין אדם לבעלי החיים, ובין אדם לטבע-לסביבתו.

5. הגשמה - כל אדם בא לעולם עם "תפקיד" שהוא ממלא במארג הכולל. לצורך מילוי תפקידו, הוא מקבל כלים, כישורים, מתנות ושליחים. אדם שרוצה לחיות בשלמות עם עצמו ועם הבריאה, יברר את תפקידו וימלא אותו ביושרה.

6. אחדותיות מתוך אחדות, לא אחידות - כשכל אדם מגשים את העצמי היחודי שלו לטובת הכלל, נוצרת סינרגיה שהיא win-win לכולם. צו השעה הוא שיתופי פעולה בין יחידים ומתנותיהם, שיוצרים סינרגיה.

7. מקורבנות לאחריות - אנחנו חיים בזמן שהוא "מעל לזמן" – חלון הזדמנויות להשתחרר מחוזים קארמטיים איתם הגיעה הנשמה לעולם. ההבנה הראשונה צריכה להיות שאנחנו הבוראים של המציאות שלנו בתוקף היותנו ניצוץ אלוקי. זהו תום עידן הקורבנות ותחילת עידן לקיחת אחריות מלאה על מי ומה שאנחנו.

אין "רוצה" או "צריך" - יש "בוחר".

8. אמונה דתית – מתוך ראיה שוויונית, לדת ששוללת אמונות אחרות, לא תהיה זכות קיום, והיא תתמוסס. ומתוך ראיה של אחריות אישית, יתמוססו גם חוקים "דתיים" שמבטיחים מחילה וכפרה לאדם תמורת הקרבת קורבנות כלשהם. מחילה וכפרה יינתנו לאדם בראש ובראשונה מעצמו, דרך עשיה חיובית ולא דרך הקרבת חיים.

9. בריאות – בעולם החדש, הרפואה תתבצע בכח התודעה. הבריאה המקורית היא בריאה, ומחלות נוצרות כאמור מחוסר איזון יוזמת האדם. הילרים שהם "צינורות נקיים" יכולים לבצע ריפוי ואף "ניתוחים רוחיים" והמסת גידולים. זאת בתנאי שהחולה באמת מוכן להשתחרר מהחוזים הנשמתיים הישנים ולחיות על פי עקרונות העולם החדש – עקרונות של אחריות, איזון, חמלה ואהבה.

10. פוליטיקה – נבחרי ציבור מקבלים מהעם מנדט כדי להנהיג אותו, לא לשלוט בו. עליהם להיות נקיי כפיים ומומחים בתחום בו נבחרו לשרת. לעולם תהיה טובת העם לנגד עיניהם, לפני טובתם שלהם. כל כמה שנים צריך להיות ריענון במינויים, על מנת להשאיר את המערכת נקיה ורעננה.

11. דעת קהל עולמית - תפקיד היהודים בעולם הוא "תיקון עולם" ולהיות "אור לגויים". העם הנבחר נבחר למטרה מאד ספציפית להיות מוביל של תדר. מי שמשתמש ב"נבחרות" כאישור להתנשאות, מפספס את העיקר. אנטישמיות נובעת מאכזבה של שאר העמים מכך שהיהודי לא ממלא את יעודו, ועסוק בפילוג במקום בתיקון.

12. תזונה – בעולם שעקרונותיו חמלה, איזון, וכבוד לכל חלקי הבריאה, לא יכול להתקיים מצב שאם תזין את ילדיה בילדים של אם אחרת. כמו כן, לגזל לא יהיה מקום. לבעלי החיים יש זכות קיום לא פחות מהאדם, והם מעשירים את עולמנו ברמות רבות – הם לא מזון, הם שותפים. העולם החדש (כמו גם הבריאה המקורית) – הוא טבעוני.

13. תודעת שפע – יש מספיק לכולם. הבעיה מתחילה כשהאיזון מופר, כשאגו מחפש להשתלט ולהתפשט. כך נוצר הסרטן בגוף האדם, וכך נוצרות הרעות החולות בגוף העולם.

14. מיחזור - האדם המודרני מרגיש צורך לצבור כל הזמן, וממהר לזרוק מבלי לחשוב. התודעה הצרכנית דורסת ומפירה ראיה שיתופית, וכך מופר האיזון בסביבה. תודעה שיתופית מתחשבת גם באקולוגיה ובטבע, ממעטת בצריכת חומרים שאינם מתכלים, ומנקה במקום ללכלך.

15. צדקה – מתוך קיום והפצת הטוב, תמיכה וגמילות חסדים (לא על חשבון מישהו או משהו אחר), התנדבות ותחושת ערבות – יתקיים איזון שיביא לשפע.

16. צדק ומשפט – כשכל אחד ייקח אחריות על עצמו, ויבין שהאחר משקף לו משהו שקיים בתוכו, תסתיים השיפוטיות כפי שאנו מכירים, ותהפוך גם היא ללקיחת אחריות. בהחלת עקרונות האחריות האישית, הערבות, והחמלה, תייצר מערכת מוסרית יותר בין אדם לחברו.

17. הקללה מבטלת את הקללה - חשוב מאד, ביחוד עכשיו, כשהאדם והעולם עוברים תהליכי זיקוק והתמרה שכרוכים גם בהרס מבנים ישנים, ו"איזורי נוחות" עתיקים, לשמור על אווריריות וילדות הנשמה: לצחוק והרבה, להקליל דברים במקום להיתפש לחשיבה דוגמטית והתחפרות בישן. להיות שוב ילדים קטנים שמתפעלים. יש משפט שאומר: "אנחנו לא מפסיקים לשחק כי התבגרנו, אנחנו מתבגרים כי הפסקנו לשחק".

18. יצירת מציאות – מתוך בחירה חיובית, ראיית הבחירה כקיימת בפועל, והודיה עליה, נוכל ליצור את המציאות של חיינו. למעשה יש כאן תהליך של יצירה בשלושה רבדים: הנשמה (מוח=תודעה) – מחשבה, הרוח (פה=דיבור) – אמירה והודיה, והנפש (גוף=עשיה).