מאת אליענה ברוך, M.A. Philosophy
לאחרונה, יותר ויותר אנשים פונים אליי ומבקשים שאתפלל עבורם על כל מיני בקשות. מצאתי את עצמי מסבירה שוב ושוב, שאני לא מתפללת, אלא יוצרת מציאות, ושגם הם יכולים.
לכבוד יום הולדתי החל בראש השנה, מצאתי זמן ואנרגיה לשתף את כולם בטוב הזה. 😊
כשמתפללים בדרך ה"קונבנציונלית" בעצם באים ממקום של חסר (שאין לנו את מה שאנו מבקשים), של אי הכרת תודה (אנו מתמקדים במה שלא קיבלנו כביכול, ולא מודים על מה שכן קיבלנו), ושל אי לקיחת אחריות (על יכולות שהואצלו לנו כבני אנוש לברוא מציאות),
וכשבאים בגישה כזאת, אפשר להבין מדוע הרבה פעמים לא באמת קורה כלום. גם שינון של מנטרות הרבה פעמים לא ממש יעיל מבחינת גרימת התוצאה המיוחלת, כי חסר בו אלמנט.
אז מה עושים?
ראשית, עלינו להבין שאנחנו כבני אנוש שותפים בבריאה, אם אנחנו ניצוץ אלוק ממעל, זה אומר שיש לנו יכולות אלוקיות, יכולות בריאה – "בילט אין". היכולות הללו מתבטאות באמצעות החשיבה (עולם הנשמה), הדיבור (עולם הרוח), והעשיה (עולם הנפש).
על פי התורה והקבלה, העולם נברא באמצעות הדיבור – באותיות השפה העברית, שהיא מטא-שפה, ומכאן שמה "לשון קודש". לא בכדי בשפה העברית המילה "אות" מציינת גם מרכיב של מילה וגם תו, סימן. אז לדוברי העברית שבינינו, יש איזה בונוס כאן, אבל כל אחד נברא בצלם הבורא ויכול ליצור מציאות. נאמר "חביב אדם, שנברא בצלם" – "אדם" ולא בהכרח "יהודי".
כך התפילה הקדומה על פי הספר 'אפקט ישעיהו' של גרג בריידן, שפורש בפנינו את דרכם של הקדומים להתפלל תוך יצירת מציאות.
בתמצית, כאשר אנו באים לבקש משהו, להתפלל – כלומר, לזמן מצב רצוי, עלינו לפעול כך:
1. להבין עם עצמנו מה המצב הרצוי – לדוגמא: אני רוצה להצליח במשפט ושהצדק יצא לאור, אני רוצה זוגיות טובה ובריאה, אני רוצה לרדת במשקל ולהיות בריא, וכיו"ב...
2. לנסח במילים את המצב הרצוי – ללא המילה "אני רוצה": "אני מצליחה במשפט והצדק יוצא לאור", "אני בזוגיות טובה ובריאה", "אני יורד במשקל ושומר על בריאותי"...
3. שימו לב שהמשפט מנוסח בחיוב כי תת המודע לא מזהה שלילה ואם נגיד שלא רוצים X, תת המודע ישמע את ה-X ויפעל להגשמתו. (כלומר, לא נכון להגיד "אני לא בזוגיות אלימה", "אני לא עולה במשקל", וכו'...).
4. כמו כן, המשפט מנוסח בזמן הווה כי בעולמות רוחניים אין זמן לינארי, הכל קיים בו-זמנית. העולמות הרוחניים שמשתלשלים מ"אור אינסוף" הם אבי"ע:
אצילות
בריאה
יצירה
עשיה – שזה עולמנו הפיזי, שבו לנשמה ניתן גוף שבאמצעותו תוכל להגשים את תפקידה ואת התיקון והזיכוך שלה.
כל דבר נוצר קודם כל בעולם רוחני ומשם משתלשל אלינו לעולם העשיה, ואנו רואים אותו במציאות הפיזית שלנו.
5. החלק החשוב ביותר: להוסיף הודיה על כך שאני כבר במצב הקיים. גם אם לא באמת מרגישים זאת עדיין, המילים שיוצאות מפינו יוצרות את המציאות, ואלו מילות הודיה, שאינה חוזרת ריקם (מי לא אוהב שמכירים לו תודה?).
מה בעצם עשינו כאן?
מכיון שבעולמות רוחניים אין זמנים, המצב שאנו בוחרים כבר קיים, ואנו רק צריכים להוציא אותו לפועל כאן. הבאנו מציאות שכבר קיימת בעולם רוחני – להתגשם במציאות שלנו, והודינו עליה. זה נעשה באמצעות תודעה: תודעה היא תודה ובתוכה העין, שרואה שהדבר שאנו מודים עליו כבר קיים.
אז התפילה החדשה שלנו תיראה כך:
"תודה שאני מצליחה במשפט ושהצדק יוצא לאור", "תודה שאני בזוגיות טובה ובריאה", "תודה שאני יורד במשקל ושומר על בריאותי"...
שנה טובה ומבורכת לכולנו!
コメント